עו”ד דוד פולק
עורך דין בתחום דיני המשפחה והירושה, מחברם של הספרים: “אפוטרופוס לרכוש – דין ודברים”, “כונס נכסים לפירוק שיתוף במקרקעין בבית המשפט לענייני משפחה” ועוד.
ירושה, עזבון וביטוח חיים של נפגעי שבעה באוקטובר
המערכת המשפטית נאלצת לדון בסוגיות קשות הנובעות מאירוע הטרור הרצחני, ועושה את כל המאמצים להמנע מהתדיינות, כדי שלא להעצים את הסבל של הקורבנות ובני משפחתם.
ביום 7 באוקטובר 2023 חוותה מדינה ישראל אסון לאומי עצום, שבמהלכו בוצעה פעולת טרור מהקשים בעולם ובהיסטוריה האנושית, שבמהלכו נרצחו מאות אנשים ובוצעו פשעים רבים נוספים נגד המדינה המהווים ככלל וכפרט – פשעים נגד האנושות. אירוע מכונן זה בתולדות מדינת ישראל הוליד בעיות משפטיות ומשפחתיות מיוחדות שקיבלו ביטוי משפטי מיוחד הן ברמת החקיקה במדינת ישראל והן ברמת הפרקטיקה המשפטית.
בעקבות מעשי הרצח הרבים, שהיוו גם רציחה של משפחות שלמות, ובשפה משפטית – רציחה של מורישים רבים בו זמנית, נוצרו שאלות משפטיות הקשורות לזכויות יורשים
כך למשל השאלה מהבחינה הכרונולוגית – מי הוא המוריש הראשון שנרצח ומי המוריש השני שנרצח. לשאלה זו משמעיות רבות בתחום דיני ההורשה. אם לאב ילדים מנישואין ראשונים ולאישה ילדים מנישואין ראשונים – הרי שאם האב נרצח ראשון מחצית עזבונו עוברת לאישתו ואחרי הרצחה – חלק זה עובר לילדיה. ואילו אם האישה נרצחת ראשונה – כל עזבונו של האב עובר רק לילדיו שלו.
אמנם לכאורה השאלה מי נרצח לפני מי הינה שאלה של ראיה והוכחה, אולם מנגד נקל להבין שהאינטרס החברתי-סוציאלי במדינת ישראל הינו להפחית מהעימותים המשפטיים-משפחתיים בין בני המשפחה, ולשחרר את בני המשפחה האבלים מהצורך לבצע חקירות מעמיקות וכניסה לעימותים, שנאות, יריבויות וקונפליקטים משפטיים ביניהם.
בעיה משפטית זו בשאלה ‘מי מת לפני מי’ – האם המוריש הראשון או המוריש השני – אינה חידוש של 7 לאוקטובר והיא נדונה בשיטות משפט קדמוניות, כמו גם בספרות העניפה של מורשת ישראל, התלמוד, ספרות השו”ת הרחבה ועוד, אולם ההיקף האדיר של מעשי הרצח, הסימולטניות והבעיות המשפטיות הזהות שנוצרו ב 7 באוקטובר גרמו לצורך בתיקון החקיקה בחוק הירושה המתייחס למיתתם של מורישים רבים בו זמנית, כשלא ידוע מיתת מי מהם קדמה למי.
התיקון לחוק הירושה (סעיף 9א’ לחוק הירושה) פוטר למעשה מהצורך הראייתי להוכיח מי מת ראשון, ובהתאם לכך ניתנת גמישות מסוימת לבית המשפט לסטות מעט מדיני החלוקה המקובלים של עזבונות, וזאת מסיבות משפחתיות או אומד דעת המוריש. תיקון זה מתייחס לאירועי 7 באוקטובר בלבד (עד 8 באוקטובר 2023) ולא יותר מכך.
הבעיות המשפטיות–משפחתיות שנוצרו עקב אירועי 7 באוקטובר לא הצטמצמו רק לשאלות המשפטיות של מי המוריש הראשון ומי השני, אלא יצרו גם קונפליקטים משפחתיים עקב המוות הטרגי של בן המשפחה. נוצרו סכסוכי ירושה, סכסוכים של מימוש הסכמי גירושין, ומצוקות משפחתיות של בני הנרצח, גרושתו, הוריו ויתר בני משפחתו שהמוות הטרגי הציף.
בעקבות אירועי 7 באוקטובר, גם רבו המקרים שבהם היה צורך במינוי מנהלי עזבונות לנרצחים שהוטל עליהם לפעול בשיתופי פעולה נרחבים עד כמה שאפשר עם קרובי המשפחה של הנרצח, כאשר העננה הכבדה של 7 באוקטובר מעיבה על כלל ההליכים והפעולות שהוטל על מנהל העיזבון לבצע.
הייחוד בעזבונות של הרוגי אירועי 7 באוקטובר, היה בכך שמדובר היה בריבוי הרוגים צעירים, בעלי משפחות, עובדים, חלקם בענף ההייטק, דבר שדרש התייחסות מקצועית אחרת לעזבונות אלו, כניסה לנעלי האדם הצעיר שנהרג, הכרת נכסי הקריירה המיוחדים שלו, ופעילות ברגישות מירבית מול בני המשפחה של ההרוג – הן מצד הוריו והן מצד בני המשפחה הגרעינית שלו לשעבר ולהווה.
נציין כי אירועים טרגיים אלו של 7 באוקטובר היו בעלי השפעה גם על קונפליקטים מול חברות ביטוח בתשלומי פוליסות ביטוחי חיים. בהתאם לפרסומים השונים – בעקבות אירועי 7 באוקטובר, חברות הביטוח נדרשו לשלם כ-900 מיליון ש”ח עקב כיסויי מוות. נציין כי בחלק מהמקרים היה פוטנציאל סכסוך משפטי ביחסים בין חברת הביטוח ובין השאירים, אולם חברות הביטוח העדיפו להסדיר את התשלומים מחוץ לכותלי בית המשפט כדי שלא להתדיין בבתי משפט בסוגיות הכיסוי הביטוחי של הפוליסות ביחס לאירועי 7 באוקטובר, ולא להחשף לביקורת שיפוטית צפויה נגדם, בשל הטרגדיה האנושית הכה גדולה.
לסיכום הדברים – אירועי 7 באוקטובר בחריפותם, ובתקדים החמור והקשה שהם גרמו במישור הלאומי ציבורי – גרמו גם לשינויי חקיקה, למתווים מיוחדים של ניהול עזבונות הנרצחים, והיו בעלי השפעה גם במישור מערכות היחסים הכלכליות-משפטיות בענייני ביטוח חיים – ריסק. אירועים אלו הינם מיוחדים במינם, ויהיו להם השפעות משפטיות גם לעתיד לבוא.
